ויזה למלטה לישראלים 2026, כל מה שצריך לדעת לפני שטסים

מלטה היא אחד היעדים הכי לא מובנים בישראל. אנשים חושבים שזו אי קטן שאפשר לסגור בסופ"ש, או שזו קפריסין עם מבטא בריטי, או שצריך איזה אישור מיוחד כי זו מדינה קטנה. שלושת הדברים לא נכונים. מלטה חברה מלאה באיחוד האירופי, נמצאת בתוך מרחב שנגן, משתמשת ביורו, ודרכון ישראלי ביומטרי בתוקף מספיק לך כדי לנחות שם לתיירות. מה שכן נכון: זו מדינה צפופה ולוהטת שדורשת תכנון, ואם תגיעי באוגוסט בלי להבין את זה, תבזבזי חצי מהטיול בחיפוש אחר מזגן.

המדריך הזה נכתב כדי שתוכלי לצאת ממנו עם שני דברים סגורים: הבנה מלאה של מה שצריך בגבול, ומסלול חמישה ימים שאפשר להעתיק כמו שהוא. כולל איך עוברים פיזית ממקום למקום, כמה עולה כרטיס אוטובוס, מתי המעבורת לגוזו יוצאת ולמה, ואיפה כדאי לך לישון. הכל נכון לאוגוסט 2026, ועם המלצה ברורה איפה לבדוק מחדש לפני שאת מזמינה.

הדבר הראשון: לא צריך ויזה למלטה

מלטה הצטרפה לאיחוד האירופי ב-2004 ולמרחב שנגן ב-2007. מבחינת כללי הכניסה היא מתנהגת בדיוק כמו איטליה, יוון או ספרד. אזרחית ישראלית עם דרכון ביומטרי בתוקף נכנסת לתיירות, ביקור משפחה או נסיעת עסקים קצרה בלי ויזה מראש, עד 90 יום בתוך כל תקופה של 180 יום. אין טופס מקוון שצריך למלא לפני הטיסה, אין אגרה, ואין רישום מיוחד למלטה ספציפית. החשוב להבנה: 90 הימים האלה אינם של מלטה. הם של כל מרחב שנגן ביחד. אם היית בפראג שמונה ימים במרץ ובברלין שבועיים במאי, הימים האלה נספרים באותה מכסה שממנה תיקח גם מלטה. זו הנקודה שהכי הרבה ישראלים מפספסים, בעיקר מי שנוסע לאירופה ארבע או חמש פעמים בשנה לעבודה. יש לנו מחשבון 90/180 באתר בדיוק בשביל החישוב הזה, וכדאי לך להריץ אותו לפני שאת מזמינה טיסות ולא אחרי.

EES, הביומטריה שכבר עובדת בגבול

מ-10 באפריל 2026 פועלת בגבולות החיצוניים של שנגן מערכת הכניסה והיציאה, EES. היא מחליפה את החותמת הפיזית בדרכון ברישום דיגיטלי. בכניסה הראשונה שלך אחרי ההפעלה יצלמו את פניך ויקחו טביעות אצבע, וזה נשמר בתיק אישי שמתעדכן בכל כניסה ויציאה. הרישום תקף בדרך כלל שלוש שנים, ואחריו עושים רישום מחדש. מבחינה מעשית זה אומר שהכניסה הראשונה שלך למלטה עלולה לקחת יותר זמן מהרגיל. בשדה התעופה של מלטה, שהוא קטן יחסית ויש בו מספר מוגבל של עמדות, תור בשעת שיא של קיץ יכול להימשך זמן משמעותי. הרישום עצמו בעמדה לוקח בדרך כלל בין דקה לשלוש דקות לנוסע, אבל התור לפניו הוא הבעיה. אם יש לך טיסת המשך, אל תתכנני חיבור קצר. הצד החיובי: אחרי הרישום הראשון, הכניסות הבאות מהירות יותר, ובחלק מהמעברים אפשר להשתמש בעמדות עצמיות. הצד הפחות נעים: המערכת סופרת את הימים שלך אוטומטית. מה שפעם היה בגדר "אולי לא ישימו לב לחותמת" הוא היום חישוב ממוחשב. אם חרגת, זה יופיע.

מי כן צריך לטפל במשהו מראש

הפטור מויזה חל על מטרות תיירות, ביקור וישיבות עסקיות. יש מצבים שבהם התמונה שונה, וכדאי לך לזהות את עצמך ברשימה הזאת מוקדם.

• עבודה בשכר במלטה, כולל עבודה בענף הגיימינג והפינטק שגדול שם מאוד, דורשת אישור עבודה ורישיון שהייה. פטור התיירות לא מכסה את זה.
• לימודים ארוכים, כולל קורסי אנגלית מעל תקופה מסוימת. מלטה היא יעד ענק ללימודי אנגלית, וחלק מבתי הספר מסדרים את הניירת, אבל את צריכה לוודא ולא להניח.
• דרכון שאינו ישראלי ביומטרי, למשל תעודת מעבר או דרכון של מדינה אחרת שאת מחזיקה. הכללים משתנים לגמרי לפי מסמך הנסיעה.
• שהייה מעל 90 יום מכל סיבה שהיא, כולל עבודה מרחוק ממושכת. עבודה מרחוק לחברה ישראלית עדיין נספרת בימי השהייה.
• קטינה שנוסעת בלי שני ההורים. שווה להצטייד באישור הורי חתום ובצילומי דרכונים, גם אם לא תמיד מבקשים.

לכל מה שמעבר לתיירות, הכתובת היא רשות ההגירה של מלטה והנציגות המלטזית המוסמכת לישראל. שווה לך לקרוא גם את המדריך המלא לויזה לאירופה אצלנו, שמסביר את ההבדל בין פטור תיירותי לבין ויזות שהייה ארוכה בכל מדינות שנגן.

מה שואלים בביקורת הגבולות ומה כדאי שיהיה איתך

ברוב המקרים לא ישאלו אותך כלום מעבר לכמה זמן ואיפה את גרה. אבל פקיד גבול רשאי לבקש הוכחות, וזה קורה יותר כשמגיעים בכרטיס בכיוון אחד או בלי הזמנת מלון. תחזיקי את הדברים האלה בטלפון בתיקייה אחת, לא פזורים במיילים.

• הזמנת לינה לכל הלילות, או כתובת מארחים אם את מתארחת אצל מישהו.
• כרטיס טיסה חזרה או המשך, מודפס או בצילום מסך. חשוב במיוחד אם קנית טיסות נפרדות בחברות שונות.
• ביטוח נסיעות. לא נבדק תמיד, אבל בלעדיו את חשופה לחשבון רפואי פרטי במלטה שיכול להיות כבד.
• אמצעי תשלום. הכלל הרשמי בשנגן הוא הוכחת אמצעים סבירים לשהייה, ובפועל כרטיס אשראי בינלאומי בתוקף פותר את זה.
• צילום של הדרכון בענן, במקרה של אובדן. חוסך המון מול הקונסוליה.

איך מגיעים, טיסות מנתב"ג ועלויות

שדה התעופה הבינלאומי של מלטה, MLA, נמצא בלוקה, כחמישה קילומטרים מוולטה. הוא קטן, נעים, וקל להתמצא בו. הטיסה מנתב"ג לוקחת בערך שלוש שעות וחצי. הקישוריות הישירה בין ישראל למלטה משתנה מעונה לעונה ובין שנה לשנה, וזה תלוי גם במצב התעופה האזורי. בקיץ יש בדרך כלל יותר אפשרויות ישירות, ובחורף הרבה פעמים המסלול הכי הגיוני הוא דרך רומא, מילאנו, אתונה, לרנקה או וינה. אל תניחי שיש קו ישיר קבוע. תבדקי בפועל בתאריכים שלך. עצה שחוסכת כסף: אם את ממילא עוברת דרך איטליה או יוון, שווה לבדוק את המחיר של שתי כרטיסיות נפרדות מול כרטיס משולב אחד. לפעמים ההפרש הוא מאות שקלים. אבל תזכרי שבכרטיסים נפרדים, איחור בקטע הראשון הוא הבעיה שלך, ואת צריכה מרווח של לפחות שלוש שעות בין הטיסות, בעיקר עכשיו כשה-EES מאריך את זמני הגבול.

ההמרה כאן היא לפי יחס משוער של כארבעה שקלים ליורו. השער זז, אז תתייחסי לזה כאומדן ולא כמחירון.

משדה התעופה לעיר, ארבע דרכים

MLA קרוב לכל מקום. גם אם תגיעי לגוזו, שהיא הנקודה הרחוקה ביותר, מדובר בשעה וחצי בערך. אלה האפשרויות מהיציאה מהטרמינל.

המלצה שלי לנחיתה: אם את מגיעה עם מזוודות ובשעה מאוחרת, קחי מונית או אפליקציה. האוטובוס הוא חוויה נהדרת ביום שני של הטיול, לא בשעה אחת בלילה עם שתי מזוודות ברחוב צר בלי מדרכה. אם את נוחתת ביום ורוצה לחסוך, האוטובוס מצוין ופשוט.

כרטיס האוטובוס, מה באמת משתלם

התחבורה הציבורית במלטה היא רשת אוטובוסים אחת שמכסה כמעט הכל, עם צומת מרכזי בתחנה הגדולה שמחוץ לשער העיר של ולטה. כמעט כל קו עובר שם, וזה גם המקום שבו את מבינה תוך יומיים איך האי עובד. יש גם צומת משני חשוב בסלימה ובבוג'יבה.

החישוב הפשוט: אם את מתכננת יותר משתי נסיעות ביום במשך חמישה ימים, כרטיס השבוע משתלם כמעט תמיד. בשני זוגות זה כבר חוסך יותר ממאתיים שקל על הטיול. אפשר לקנות בדוכני המפעיל בשדה התעופה, בתחנה המרכזית של ולטה ובחלק מחנויות הנוחות.

איפה לישון, הדילמה האמיתית של הטיול

זו ההחלטה שתשפיע על הטיול שלך יותר מכל דבר אחר, יותר מהמלון עצמו. שלושת האזורים שישראלים בוחרים ביניהם הם סלימה, סנט ג'וליאנס וולטה, ולכל אחד יש אופי אחר לגמרי.

ולטה עצמה היא האפשרות השלישית, והיא שונה. את ישנה בתוך עיר בת מאות שנים, בבתי בוטיק קטנים ברחובות אבן, מוקפת בארכיטקטורה שהיא בעצמה אתר. בערב, אחרי שהתיירים של ספינות התענוגות עוזבים, העיר נהיית שקטה ומדהימה. החיסרון: זו עיר על גבעה, יש שם מדרגות והרבה עליות, בקיץ זה קשה עם מזוודות, ובלילה חלק מהמקומות סגורים כי זו לא עיר של בילויים.

מסלול חמישה ימים במלטה, יום אחר יום

המסלול בנוי מסלימה כבסיס, כי משם הכל נגיש. הוא מניח שאת מגיעה בעונת הביניים או בבוקר מוקדם בקיץ, ומחלק את היום כך שההליכה מתרחשת בשעות הנסבלות. אם את בקיץ, הזיזי כל מה שכתוב כאן שעה קדימה בבוקר.

יום ראשון, ולטה מקצה לקצה

התחילי במעבורת סלימה ולטה. היא יוצאת מהרציף בסלימה בערך כל חצי שעה לאורך רוב שעות היום, השיט לוקח כחמש דקות, והמחיר סביב שני יורו לכיוון, כשמונה שקלים. זו אחת הנסיעות היפות שתעשי, כי את מתקרבת לחומות ולטה מהמים ורואה את העיר בדיוק כמו שראו אותה מאות שנים. מהרציף בוולטה יש מעלית פנורמית שמעלה אותך אל גני ברקה העליונים, ועולה כמה עשרות סנט. תשלמי. החלופה היא טיפוס משמעותי בשמש. מהגנים יש את התצפית המפורסמת על שלוש הערים ועל הנמל הגדול, ובצהריים יש שם טקס ירי תותחים מהסוללה שמתחת.

1. 01גני ברקה העליונים ותצפית הנמל הגדול, כארבעים דקות.
2. 02רחוב הרפובליקה, העורק הראשי, ומשם לרחובות הצדדיים עם המרפסות הצבעוניות הסגורות, סימן ההיכר של העיר.
3. 03הקתדרלה של סנט ג'ון, כניסה בתשלום, סביב 15-18 € וכ-60-72 ₪. הפנים הוא ברוק מוזהב מקצה לקצה ויש בו יצירה של קרווג'ו. אם את בוחרת אתר אחד בתשלום בוולטה, זה הוא.
4. 04ארמון הגרנד מאסטר וכיכר סנט ג'ורג', בעיקר מבחוץ אלא אם מעניין אותך במיוחד.
5. 05שקיעה בפורט סנט אלמו או בשוברי הגלים בקצה העיר.

יום שני, שלוש הערים והנמל הגדול

שלוש הערים, ויטוריוזה, סנגליאה וקוספיקואה, נמצאות מול ולטה מעבר לנמל. הן עתיקות מוולטה, פחות מתוירות, והרבה יותר שקטות. זה היום שאחרי שהוא עובר, אנשים אומרים שזה היה החלק האהוב עליהם. הדרך הנכונה להגיע: מעבורת הנמל הגדול, שיוצאת מהרציף בוולטה אל ויטוריוזה. הנסיעה כחמש דקות ועולה סביב שני יורו לכיוון. אפשר גם לקחת סירת דייגים מסורתית, לוצו, שעולה יותר, סביב שני יורו לאדם בשיתוף או כעשרה יורו לסירה פרטית קצרה, ושווה את זה בשביל התמונה.

• שיטוט במרינה של ויטוריוזה, שם עוגנות יאכטות מול חומות עתיקות.
• פורט סנט אנג'לו, המצודה שהחזיקה במצור, כניסה בתשלום צנוע.
• הרחובות הצרים של בירגו, שבהם כמעט אין תיירים אחרי הצהריים.
• גני גרדיולה עם הגרדיולה המפורסמת, מגדל השמירה עם עין ואוזן מגולפות.
• קפה על הרציף בקוספיקואה מול הנוף של ולטה בשקיעה.

חזרה: מעבורת בחזרה לוולטה ואז מעבורת לסלימה, או אוטובוס. שימי לב לשעת המעבורת האחרונה, שמשתנה בין קיץ לחורף ובקיץ פועלת עד שעה מאוחרת יותר. אם פספסת, יש אוטובוסים אבל הנסיעה מסביב לנמל ארוכה בהרבה מהשיט.

יום שלישי, גוזו ליום שלם

גוזו היא האי השני בגודלו, כפרית וירוקה ואיטית יותר. יום שלם שם הוא מינימום, ולילה שם הוא שדרוג אמיתי אם יש לך גמישות. הלוגיסטיקה, וזה החלק שאנשים טועים בו. המעבורת לגוזו יוצאת מנמל צ'ירקווה שבקצה הצפוני של מלטה, ולא מוולטה. מסלימה לצ'ירקווה זה אוטובוס של כשעה, לפעמים יותר. המעבורת עצמה לוקחת כעשרים וחמש דקות ומגיעה לנמל אמג'ר בגוזו. היא יוצאת בתדירות גבוהה לאורך היום, ובעונה הפעילה גם בלילה בתדירות נמוכה יותר.

בגוזו עצמה: יש אוטובוסים מנמל אמג'ר לוויקטוריה, הבירה שבמרכז האי, ומשם קווים לשאר הכפרים. אבל הרשת בגוזו דלילה יותר ממלטה, וקווים לחלק מהמקומות היפים באים אחת לשעה. אם אתן שתיים או יותר, שכירת רכב ליום או מונית לשעות היא הבדל של שעתיים בחיים שלך.

1. 01הציטדלה של ויקטוריה, מבצר על גבעה עם תצפית של שלוש מאות שישים מעלות על כל האי. כניסה לחומות בדרך כלל חופשית, מוזיאונים בתשלום.
2. 02מקדשי ג'גנטיה בשערה, מהמבנים העתיקים בעולם, מוקדמים יותר מהפירמידות. כניסה סביב 9-12 €, כ-36-48 ₪.
3. 03מפרץ דוויירה, שם עמד חלון התכלת עד שקרס ב-2017. החלון איננו, אבל הים הפנימי והצוקים עדיין מרשימים מאוד.
4. 04ראמלה איל חמרה, חוף החול האדמדם, החוף הכי יפה במדינה לדעת רבים.
5. 05שלנדי או שערה למנוחה, כפרים אמיתיים עם כיכר וכנסייה ובלי תיירות.

חזרה: תכנני להיות בנמל אמג'ר לפחות ארבעים דקות לפני המעבורת שאת מכוונת אליה בקיץ, כי התור בשעות אחר הצהריים אמיתי. ואז עוד שעה באוטובוס בחזרה. יום גוזו הוא יום ארוך, זה בסדר, פשוט אל תתכנני עליו ערב עם הזמנה למסעדה בשעה קבועה.

יום רביעי, בלו לגון וצפון האי

הבלו לגון נמצא בקומינו, האי הקטן בין מלטה לגוזו. המים שם בצבע שנראה מפוברק בתמונות, וזה באמת נראה ככה. וגם, וזו האמת שצריך לומר, זה אחד המקומות הכי צפופים במדינה בקיץ. סירות יוצאות לקומינו מצ'ירקווה ומבוג'יבה, ובעונה גם מסלימה כחלק מסיורי יום. סירה מצ'ירקווה עולה בערך 15-20 € הלוך ושוב, כ-60-80 ₪, ולוקחת כרבע שעה. סיור יום מסלימה עולה יותר, סביב 30-45 €, כ-120-180 ₪, אבל כולל את כל הלוגיסטיקה ולפעמים גם עצירות נוספות.

אחרי קומינו, את כבר בצפון, אז שווה להמשיך. מפרץ מלייחה הוא חוף החול הגדול במדינה ונגיש באוטובוס. גולדן ביי ואיל אניה במערב יפים יותר ופחות עמוסים, אבל דורשים ירידה במדרגות. ומראש הגבעה בכפר מדינה הישן במלייחה יש תצפית יפה על כל המפרץ.

יום חמישי, מדינה, רבאט והדרום

מדינה, העיר השקטה, היא הבירה העתיקה של מלטה. עיר מוקפת חומה על גבעה במרכז האי, שבה גרים היום כמה מאות אנשים בלבד וכמעט אין תנועת רכב. ההליכה שם בין הבתים האבן והשערים המסיביים היא הדבר הכי קרוב למסע בזמן שתעשי במלטה. איך מגיעים: יש אוטובוסים ישירים מוולטה ומסלימה לרבאט, שצמודה למדינה. הנסיעה מוולטה כארבעים דקות, מסלימה כשעה. תרדי בתחנה של רבאט ותיכנסי דרך שער העיר הראשי, שהוא הכניסה הדרמטית.

• שער מדינה והרחוב הראשי, בעיקר בשעה מוקדמת או אחרי שקיעה כשהתאורה נדלקת.
• החומות המזרחיות עם תצפית על חצי מהאי ועד לים.
• קתדרלת סנט פול במדינה, כניסה בתשלום צנוע.
• רבאט הסמוכה, פחות מטופחת ויותר אמיתית, עם הקטקומבות של סנט פול וסנט אגתה.
• הכפר האמיתי מחוץ לחומות, שבו יושבים המקומיים ולא התיירים.

אם נשאר לך זמן אחר הצהריים, אפשר להשלים עם הדרום. מרסקסלוק הוא כפר הדייגים עם עשרות סירות לוצו צבעוניות בנמל, ויש בו שוק ביום ראשון בבוקר שהוא אחד המראות הכי מצולמים בארץ. משם קרוב לבלו גרוטו, מערות ים שאליהן שטים בסירה קטנה, סביב 8-10 € לאדם, כ-32-40 ₪.

החום של הקיץ, והסיבה שכדאי לך לוותר על אוגוסט

זה החלק שבו אני הכי נחרצת. מלטה בשיא הקיץ היא קשה. לא קשה כמו איזה אתגר חמוד, ממש קשה. הטמפרטורות בשעות היום נעות בדרך כלל בין שלושים ושלושים ושש מעלות, הלחות מהים גבוהה, והשילוב הזה נעים פחות מהמספר עצמו. והנקודה הקריטית: האי בנוי מאבן גיר בהירה שסופגת חום כל היום ומשחררת אותו כל הלילה. גם בעשר בערב עדיין חם ברחוב. תוסיפי לזה שאין כמעט צל. מלטה כמעט חסרת עצים גדולים, הרחובות בוולטה ובמדינה צרים אבל האתרים עצמם חשופים, והליכה של עשרים דקות בשתיים בצהריים היא לא הליכה, היא סבל. הרבה ישראלים מגיעים בטוחים שיהיה בסדר כי הם רגילים לחום, ומגלים שהחום כאן מתנהג אחרת.

אם את מוגבלת לחופשת הקיץ הישראלית ואין לך גמישות, אפשר לעשות את זה. הכלל הוא לפצל את היום: לצאת ב-7 או 8 בבוקר לכל מה שדורש הליכה, לחזור למלון או לים בין 12 ל-16, ולצאת שוב בערב. אל תנסי לדחוס מסלול רגיל, זה לא יעבוד ותסיימי מותשת.

• קחי איתך בקבוק מים לשימוש חוזר. מי הברז במלטה מותפלים, שתייתם בטוחה ברוב המקומות, אבל לרבים הטעם לא נעים. מים מינרליים בסופר עולים סנטים, בקיוסק ליד אתר תיירות זה כבר יורו וחצי.
• כובע רחב שוליים ולא כובע מצחייה. ההבדל אמיתי.
• קרם הגנה גבוה, ומרוחה מחדש כל שעתיים אם את בים.
• נעליים סגורות נוחות למדינה ולוולטה. אבנים מלוטשות בנות מאות שנים חלקלקות מאוד.
• ז'קט דק לערב בעונת הביניים ובחורף, כי הרוח מהים חדה.

כסף, תשלומים וכמה זה באמת עולה

מלטה משתמשת ביורו. כרטיסי אשראי מתקבלים כמעט בכל מקום, כולל בבתי קפה קטנים, אבל שווה להחזיק חמישים או מאה יורו במזומן לדוכנים בשוק, לסירות קטנות ולמונית שנתקעת עם מכשיר לא עובד. כספומטים נפוצים, אבל תשימי לב להצעה להמיר לשקלים בכספומט, זה כמעט תמיד שער גרוע יותר. תבחרי תמיד לחייב ביורו.

תקציב מציאותי לזוג לחמישה ימים, בלי טיסות ובלי לינה: בערך 400 עד 700 יורו, שהם כ-1,600 עד 2,800 שקל. זה כולל אוכל, תחבורה, כניסות ומעבורות. אפשר לרדת מזה משמעותית אם קונים בסופר ואוכלים בחוץ פעם ביום, ואפשר לעלות בקלות אם אוכלים כל ערב במסעדות הנמל.

לשכור רכב או לא, התשובה הכנה

במלטה נוסעים בצד שמאל של הכביש, מורשת בריטית. הכבישים צרים, הסימון לפעמים חלקי, החניה בערים בלתי אפשרית, והנהיגה המקומית אסרטיבית. מנגד, השכירות זולה והמרחקים קטנים. ההמלצה שלי מפוצלת. במלטה עצמה, אם את מבוססת בסלימה או בוולטה, אל תשכרי. האוטובוסים מגיעים לכל מקום שהמסלול כאן כולל, החניה תשגע אותך והחיסכון לא שווה את זה. בגוזו, לעומת זאת, רכב או קטנוע ליום אחד משנה את היום לגמרי, כי שם התחבורה דלילה והמרחקים בין הנקודות היפות גדולים יחסית.

• רישיון ישראלי בתוקף מספיק בדרך כלל לתקופה קצרה, אבל רישיון בינלאומי מוסיף שקט מול חברת השכרה ומול משטרה. הוצאה זולה בישראל.
• תבדקי מראש את מדיניות ההשתתפות העצמית. במלטה, שריטות ברכב שכור הן שכיחות מאוד בגלל הרחובות הצרים.
• לוודא שאת רשאית לקחת את הרכב במעבורת לגוזו. חלק מהחברות מגבילות את זה.
• לתדלק לפני החזרה, תחנות דלק לא נמצאות בכל פינה כמו בישראל.

אוכל, מה באמת שווה לטעום

המטבח המלטזי הוא צומת של סיציליה, צפון אפריקה ובריטניה, וזה מורגש. אלה הדברים שכדאי שיהיו ברשימה שלך, וגם כמה שאפשר לוותר עליהם.

• פסטיצי, כיסון בצק עלים במילוי ריקוטה או אפונה מתובלת. נמכר בדוכנים קטנים בגרושים וזה ארוחת בוקר מושלמת.
• פטירה, לחם שטוח מלטזי שממלאים בטונה, זיתים, צלפים ועגבניות. גדול, זול ומשביע.
• הובז ביז זיית, הכריך הקלאסי של לחם כפרי עם ממרח עגבניות מיובשות ותוספות.
• לחם מלטזי טרי, שהוא באמת יוצא דופן, עם קרום עבה ופנים אוורירי.
• דגים טריים במרסקסלוק. תשאלי מה נתפס היום ותזמיני את זה, לא את מה שמופיע בתפריט המתורגם.
• קיניג טאל אסל, נוגט מלטזי שמוכרים בפסטיבלים ובכיכרות. מתוק מאוד, קחי קטן.

ומה לדלג עליו: מסעדות שיושבות ישירות על הטיילת בסנט ג'וליאנס עם תפריט בשבע שפות ותמונות. המחיר כפול והאוכל בינוני. תיכנסי רחוב אחד פנימה, ההבדל דרמטי. לגבי כשרות, אין תשתית כשרות רחבה במלטה, ומי שמקפידה תסתדר בעיקר עם מוצרים ארוזים מהסופר, ירקות ופירות ודגים מבושלים בבית אם יש מטבחון.

תשע טעויות שישראלים עושים במלטה

1. 01מניחים שמלטה זה יומיים. זו מדינה קטנה אבל צפופה בתוכן, וחמישה ימים הם המינימום ההגיוני, שישה עם גוזו כלילה.
2. 02מגיעים באוגוסט בלי להתאים את המסלול לחום, ואז שורפים שני ימים בהתאוששות.
3. 03שוכרים רכב לכל הטיול ומגלים שהם מבלים חצי ממנו בחיפוש חניה בסלימה.
4. 04קונים כרטיסים בודדים לאוטובוס במקום כרטיס שבוע, ומשלמים כפול.
5. 05מתכננים גוזו כטיול של חצי יום. עם המעבורת והאוטובוסים זה יום שלם, נקודה.
6. 06מגיעים לבלו לגון בצהריים ואז מתאכזבים שזה לא נראה כמו התמונות.
7. 07לא לוקחים נעלי ים, ואז מוותרים על חצי מהחופים הכי יפים כי הסלע חד.
8. 08לא סופרים את ימי שנגן שכבר נוצלו השנה, ומגלים את זה מול פקיד גבול עם EES שמחשב אוטומטית.
9. 09מזמינים מלון "עם נוף לים" בפאצ'ויל ומגלים שהנוף מגיע עם בס עד ארבע לפנות בוקר.

רשימת בדיקה אחרונה לפני שאת סוגרת

• דרכון ביומטרי, בתוקף שלושה חודשים מעבר ליציאה ושהונפק בעשר השנים האחרונות.
• חישוב ימי שנגן שכבר ניצלת ב-180 הימים האחרונים, במחשבון 90/180 שלנו.
• ביטוח נסיעות שמכסה טיפול רפואי באיחוד האירופי, וגם ספורט ימי אם את צוללת או שטה.
• הזמנת לינה לכל הלילות וכרטיס טיסה חזרה שמורים בטלפון ובענן.
• כרטיס שבוע לאוטובוסים אם אתם יותר מיומיים באי.
• בדיקה של לוחות המעבורות לגוזו לתאריכים שלך, במיוחד בחורף.
• נעלי ים, כובע רחב שוליים, קרם 50, בקבוק לשימוש חוזר.
• מספר המוקד הקונסולרי של משרד החוץ וצילום דרכון בענן.

אם את בונה מסלול רחב יותר באירופה, שווה לך לעבור גם על עמודי המדינות אצלנו ולראות איך מלטה משתלבת עם סיציליה, רומא או אתונה, כי החיבורים משם זולים ותכופים והרבה פעמים המסלול המשולב יוצא זול יותר מטיסה ישירה.

המידע כאן נכון לאוגוסט 2026 ומבוסס על כללים מפורסמים של האיחוד האירופי ורשויות מלטה. מחירים, לוחות זמנים ושעות פתיחה משתנים, ובנושאי הגירה, עבודה ולימודים ההחלטה תמיד בידי הרשות המוסמכת. תאמתי פרטים קריטיים מול המקורות הרשמיים לפני שאת מזמינה.