ויזה למלטה

מלטה היא שכבות של היסטוריה. פוניקים, רומאים, ערבים, נורמנים, אבירי מסדר יוחנן (1530-1798), צרפתים תחת נפוליאון (1798-1800), ובריטים (1800-1964). מ-1964, עצמאות. ב-2004, האיחוד האירופי.

הקהילה היהודית במלטה היא מהקטנות באירופה (~150). היה גירוש ב-1492 בעקבות הספרדים. הקהילה הקיימת כיום היא חדשה, בעיקר ממוצא בריטי וצפון אפריקאי. בית כנסת ב-Ta' Xbiex.

מלטה מציעה ויזת השקעה (Malta Citizenship by Investment), €1.2M השקעה = אזרחות אירופית. הרבה ישראלים אמידים בחנו את זה.

מלטה היא פנינה קטנה ומפתיעה בלב הים התיכון שהולכת וצוברת פופולריות בקרב ישראלים, וטיסות מתל אביב למלטה (חלקן ישירות, אחרות בקונקשן קצר) הופכות את טיול למלטה לישראלים לאופציה מושכת לחופשה שונה ומרתקת. זמן הטיסה הישירה הוא כשלוש שעות בלבד וההפרש בשעון שעה אחת. ישראלים מתאהבים בשילוב של היסטוריה עתיקה, מים טורקיז צלולים, אנגלית מדוברת בכל מקום ומחירים נוחים יחסית. האי הקטן מאפשר לראות המון בזמן קצר.

הקשר ההיסטורי של מלטה עם יהדות עתיק, ועוד מימי הביניים שכנה כאן קהילה יהודית. כיום הקהילה קטנה, אך פועל במלטה בית כנסת ומרכז חב"ד שמארח ישראלים בשבתות ובחגים ומספק אוכל כשרה בתיאום מראש. בולטת במיוחד מערכת הקטקומבות העתיקות ברבאט שבהן נמצאו סמלים יהודיים בני אלפי שנים, עדות לנוכחות יהודית קדומה. ישראלים שומרי כשרות יכולים לתאם ארוחות שבת דרך חב"ד המקומי, מה שהופך את האי לנגיש גם למשפחות דתיות.

מה שישראלים הכי אוהבים במלטה זה המים הצלולים והטורקיז הזוהרים, הלגונה הכחולה האגדית, והשילוב הייחודי של תרבויות שמורגש בכל פינה: השפעות איטלקיות, אנגליות, ערביות וים תיכוניות. האוכל מצוין, האנגלית רשמית כך שהתקשורת קלה, והאי בטוח ונוח במיוחד לטיול משפחתי. ישראלים מתלהבים מהאתרים ההיסטוריים העתיקים, מהמקדשים המגליתיים שקדומים יותר מהפירמידות, ומקרבת האי לכל מקום. אפשר לראות הכל בלי נסיעות ארוכות.

טיפ חשוב לטיול למלטה לישראלים: האי קטן מאוד, כך שאפשר לראות הכל תוך כמה ימים ולשלב את האי הראשי עם האי השכן גוזו השלו והכפרי ועם האי הקטן קומינו של הלגונה הכחולה. ולטה הבירה המבוצרת היא חובה, וכך גם הערים הוותיקות מדינה (העיר הדוממת) ורבאט. שכירת רכב או שילוב אוטובוסים זולים מאפשרים גמישות, אך זכרו שנוהגים בצד שמאל כמו באנגליה. העונה הטובה ביותר היא אביב וסתיו, כשהמזג נעים פחות עמוס.

התחילו יומיים בוולטה, הבירה המבוצרת ואתר מורשת עולמית. שוטטו ברחובות המרשימים, בקרו בקתדרלת סנט ג'ון עם יצירת קרווג'ו המפורסמת, טיילו בגני ברקה אפר עם תצפית על הנמל הגדול, וגלו את ההיסטוריה של אבירי מלטה. הערב טיילו ברחוב ריפבליק התוסס וטעמו אוכל מלטזי מקומי.

ביום השלישי גלו את הערים השלוש (Three Cities) שמול ולטה, עם הנמלים ההיסטוריים והאווירה האותנטית, ואז המשיכו לערים העתיקות מדינה ורבאט. מדינה, "העיר הדוממת", היא עיר ימי ביניים מבוצרת וקסומה, ומתחתיה הקטקומבות העתיקות של רבאט. תצפית השקיעה מחומות מדינה מרהיבה.

ביום הרביעי הקדישו את היום למקדשים המגליתיים העתיקים: הג'אר קים ומנאג'דרה שעל מצוק מול הים, מהמבנים העתיקים בעולם שקדומים אף לפירמידות מצרים. בקרו גם במרינה הציורית של מארסקסלוק, כפר הדייגים עם הסירות הצבעוניות ושוק הדגים בימי ראשון.

ביום החמישי קחו מעבורת לאי גוזו השלו והירוק יותר. בקרו במצודת הציטדלה בעיר ויקטוריה, שוטטו בכפרים הפסטורליים, התרחצו במפרץ הטורקיז של ראם ביי, וגלו את האווירה הכפרית והרגועה ששונה לחלוטין מהאי הראשי. גוזו מושלמת ליום של שלווה וטבע.

ביום השישי צאו אל הלגונה הכחולה של האי קומינו, פנינת המים הטורקיז הזוהרים של מלטה. שייטו בסירה, שחו ושנרקלו במים הצלולים ביותר שתראו, ותהנו מאחד הנופים היפים בים התיכון. הגיעו מוקדם בבוקר כדי ליהנות מהלגונה לפני שהיא מתמלאת בסירות.

ביום השביעי, ביום האחרון, הקדישו זמן לחופים היפים של האי כמו מפרץ גולדן ביי ומלאהליב, או חזרו לוולטה לקניות אחרונות ולשיטוט נוסף בסמטאות הבירה לפני הטיסה הביתה. סיימו עם ארוחת ים תיכונית אחרונה מול הנמל.

המטבע במלטה הוא היורו וכרטיסי אשראי מתקבלים בכל מקום, אך כדאי להחזיק מעט מזומן לאוטובוסים ולדוכנים. מלטה היא חברה באיחוד האירופי ובמרחב שנגן. יתרון גדול לישראלים הוא שאנגלית היא שפה רשמית לצד המלטזית, כך שהתקשורת קלה במיוחד ואין מחסום שפה. המחירים נוחים יחסית למערב אירופה.

האי קטן ותחבורת האוטובוסים הציבורית זולה ומגיעה כמעט לכל מקום, אך לעיתים איטית ועמוסה בעונה. שכירת רכב נותנת גמישות מרבית, אך זכרו שבמלטה נוהגים בצד שמאל של הכביש כמו באנגליה, מה שדורש תשומת לב. מעבורות תכופות מחברות בין האי הראשי לגוזו, ולקומינו מגיעים בסירות מאורגנות.

המלטזים אדיבים, דתיים ומסבירי פנים, והאי שמרני ובטוח במיוחד. טעות נפוצה של ישראלים היא לזלזל בגודל האתרים ולפספס את גוזו וקומינו, שהם מהיפים במלטה. שימו לב שבלגונה הכחולה אין כמעט צל, אז הביאו כובע וקרם הגנה. הימנעו מביקור בלגונה בשיא הצהריים בקיץ כשהיא הכי עמוסה.

העונה הטובה ביותר היא אביב (אפריל-יוני) וסתיו (ספטמבר-אוקטובר), עם מזג אוויר נעים, ים חמים ופחות עומס. הקיץ חם מאוד ועמוס, במיוחד בלגונה הכחולה. החורף מתון ונעים לטיולי ערים והיסטוריה, אך הים קריר לשחייה ויש לעיתים ימי גשם ורוח.