אני רק מחליפה מטוס, האם צריך אישור כניסה? שלוש מדינות, שלוש תשובות

מתכננת טיסה עם עצירת ביניים, ובכלל לא יוצאת משדה התעופה? אז למה מבקשים ממך אישור כניסה? התשובה תלויה לגמרי במדינה שבה המטוס נוחת, ולא בכמה שעות את שם. בארצות הברית החלפת מטוס נחשבת כניסה, גם אם מדובר בשעתיים. בקנדה גם מעבר אווירי בלבד דורש אישור. בבריטניה, ודווקא שם, יש מצב אחד שבו את לא צריכה שום דבר. שלוש מדינות, שלוש תשובות, ואף אחת מהן לא אינטואיטיבית.

הבלבול הזה הוא לא חוסר תשומת לב שלך. הוא נובע מכך שאין בעולם הגדרה אחת למה נחשב להיכנס למדינה. יש מדינות שמפעילות אזור טרנזיט בינלאומי, מסדרון שבו הנוסעת לא חוצה את קו הגבול ולכן גם לא נרשמת בשום מקום. יש מדינות שלא מפעילות אזור כזה בכלל, ולכן כל מי שנוחתת אצלן עוברת ביקורת גבולות, גם כשהכרטיס ממשיך הלאה באותו היום. ההבדל הזה הוא כל הסיפור.

אז קודם התשובות, ואחר כך ההסבר. ארצות הברית: כן, צריך ESTA או ויזה, גם לקונקשן של שעתיים בלי לצאת מהטרמינל. קנדה: כן, צריך eTA לכל מעבר אווירי, גם כשאת רק מחליפה מטוס. בריטניה: תלוי. אם את עוברת ביקורת גבולות, צריך ETA. אם את נשארת באזור ה-airside ולא עוברת ביקורת, לא צריך כלום. כל השאר כאן הוא הפירוט, הסכומים המדויקים, והמקומות שבהם זה נשבר.

האם צריך ESTA אם אני רק מחליפה מטוס בארצות הברית?

כן. גם לשעתיים, גם בלי לצאת מהטרמינל, וגם אם המזוודה שלך ממשיכה ישר ליעד. ה-CBP האמריקאי אומר את זה במילים פשוטות: נתינים של מדינות תוכנית הפטור מוויזה שעוברים דרך ארצות הברית זקוקים ל-ESTA או לוויזה. אין שם סעיף קטן על קונקשנים קצרים, ואין הנחה לנוסעת שלא מתכננת לצאת מהשדה.

הסיבה טכנית ולא בירוקרטית. בשדות התעופה בארצות הברית אין אזור טרנזיט בינלאומי. הטיסה נוחתת, כל מי שעליה יורדת, וכולן עוברות בביקורת הגבולות לפני שהן מגיעות בכלל לשער ההמשך. מבחינת המערכת האמריקאית את נכנסת לארצות הברית ואחר כך יוצאת ממנה, גם אם הרגליים שלך לא עברו אף דלת חיצונית.

וזה אומר שהקונקשן האמריקאי הוא לא באמת קונקשן. זה נחיתה מלאה. את עומדת בתור לביקורת גבולות, עונה לשאלות, נותנת טביעות אצבע, ובדרך כלל גם אוספת את המזוודה ומעבירה אותה למסוע חדש אחרי המכס. בשדות תעופה שונים הסידור נראה אחרת, ולכן את השאלה הזאת תשאלי את חברת התעופה ולא אותנו. אבל תכנוני הזמן שלך צריכים להניח את הגרסה הארוכה, לא את הקצרה.

• תרדי מהמטוס עם כל שאר הנוסעות, בלי מסלול נפרד למי שממשיכה הלאה.
• תעברי ביקורת גבולות אמריקאית, עם שאלות על מטרת הנסיעה ועל היעד הסופי שלך.
• ברוב המקרים תאספי את המזוודה במסוע, תעברי מכס, ותמסרי אותה שוב למסוע ההמשך.
• תעברי בדיקה ביטחונית מחדש לפני שתגיעי לשער של הטיסה הממשיכה.
• כל זה קורה בתוך חלון הקונקשן שרשום לך בכרטיס, ולא אחריו.

כמה עולה ESTA ומה הסכום המדויק באוקטובר 2026?

באוקטובר 2026 התשובה היא שני סכומים, ולכן שימי לב לתאריך. עד 15 באוקטובר 2026 האגרה היא 40.27 דולר לאדם. מ-16 באוקטובר 2026 היא 40.62 דולר לאדם. העדכון פורסם ב-Federal Register ב-1 באוקטובר 2026, כחלק מהתאמת האגרות לשנת התקציב 2027, והוא מעלה רק את המרכיב התפעולי של האגרה.

ועכשיו דעה ולא עובדה. ארבעים דולר עבור שעתיים בשדה תעופה שאת לא רוצה להיות בו הוא מחיר שקשה להצדיק, במיוחד כשהסכום הזה כמעט הוכפל בתוך שנה. מנגד, ההוצאה חד פעמית לשנתיים והיא זולה מכל חלופה. החלופה היחידה היא ויזה אמריקאית, עם ראיון, עם אגרה גבוהה בהרבה ועם תאריכים פנויים שלא תמיד קיימים. אז זה מרגיז, וזה עדיין המסלול הנכון לרוב הנוסעות.

שתי נקודות שכדאי שתדעי לפני התשלום. האגרה היא לאדם, גם לתינוקת בת שבועיים שיושבת עליך בטיסה ואין לה מושב משלה. והאישור נקשר למספר הדרכון: ה-CBP כותב במפורש שמי שהנפיקה דרכון חדש חייבת להגיש בקשה חדשה, וזה אומר לשלם שוב. אם את יודעת שהדרכון שלך פג בחודשים הקרובים, הסדר הנכון הוא קודם לחדש ורק אחר כך להגיש.

ומה קורה לכסף אם הבקשה לא מאושרת? כאן יש תשובה מדויקת, והיא כתובה בהודעות הרשמיות עצמן. האגרה מפוצלת לשלושה מרכיבים, ורק מרכיב התפעול נגבה מכל מי שמגישה. מי שבקשתה לא אושרה משלמת אותו בלבד: 10.27 דולר עד 15 באוקטובר 2026, ו-10.62 דולר מ-16 באוקטובר 2026. שני המרכיבים האחרים, 17 דולר ו-13 דולר, נגבים רק כנגד אישור שניתן בפועל.

מה כותבים בשדה הכתובת בארצות הברית אם אני לא נשארת שם?

כותבים In Transit ואת היעד הסופי. זה לא טריק של פורומים, זו ההנחיה המילולית של ה-CBP. נוסעת שרק עוברת דרך ארצות הברית צריכה להקליד את המילים In Transit ואת היעד הסופי שלה. המקום לכך הוא שורות הכתובת, תחת הכותרת של הכתובת בארצות הברית.

ועכשיו ברמת המסך, כי זה המקום שבו נוסעות נתקעות. השדה הזה מופיע בטופס כקבוצה של שורות כתובת, והמערכת לא מרשה להשאיר אותן ריקות. אל תמציאי כתובת של מלון שלא הזמנת, ואל תכתבי את הכתובת של דודה בברוקלין כדי שהמסך יעבור. ברגע שאת מצהירה הצהרה לא נכונה בטופס רשמי, הבעיה היא לא הקונקשן, הבעיה היא ההצהרה.

האם יש מצב שבו ישראלית בכלל לא יכולה לעשות קונקשן בארצות הברית?

כן, ויש. מי שאינה כשירה לתוכנית הפטור מוויזה אינה יכולה להשתמש ב-ESTA, ולכן אינה יכולה גם לעבור דרך שדה תעופה אמריקאי בדרך למקום אחר. זאת השורה שהופכת קונקשן זול לבעיה אמיתית, והיא נוגעת לנשים שלא חושבות על עצמן כמקרה מיוחד בכלל.

ה-CBP מפרט את העילות. נוסעת שביקרה או נכחה בקוריאה הצפונית, איראן, עיראק, לוב, סומליה, סודן, סוריה או תימן ב-1 במרץ 2011 או אחרי התאריך הזה אינה כשירה לתוכנית. אותו דבר חל על מי שביקרה בקובה ב-12 בינואר 2021 או אחרי כן. בנוסף, מי שהיא גם אזרחית קובה, קוריאה הצפונית, איראן, עיראק, סודן או סוריה אינה כשירה. יש חריגים צרים לנסיעות דיפלומטיות או צבאיות בשירות מדינה שבתוכנית, ויש אפשרות לוויתור פרטני במקרים כמו עיתונאות או עבודה הומניטרית.

• ביקור או נוכחות בקוריאה הצפונית, איראן, עיראק, לוב, סומליה, סודן, סוריה או תימן מ-1 במרץ 2011 ואילך.
• ביקור או נוכחות בקובה מ-12 בינואר 2021 ואילך.
• אזרחות כפולה של קובה, קוריאה הצפונית, איראן, עיראק, סודן או סוריה.
• מי שנכנסת לאחת הקטגוריות האלה חייבת ויזה אמריקאית, ולא יכולה להסתמך על ESTA גם לא לטרנזיט.

אם קראת את הרשימה הזאת ועלה לך משהו בראש, זה הרגע לעצור ולא להמשיך להזמנה. ויזה אמריקאית היא תהליך עם ראיון, עם תור ועם לוח זמנים שאינו בשליטתך, ואי אפשר לדחוס אותו לשבועיים לפני טיסה. חבל להגיע למצב שבו כרטיס זול לאסיה עם עצירה בניו יורק הוא כרטיס שאת לא יכולה לנצל. מסלול דרך איסטנבול או דרך אירופה היה פותר את זה בלי שום אישור אמריקאי.

האם צריך eTA לעצירת ביניים בקנדה?

כן, אם את מגיעה לקנדה במטוס. אתר ההגירה הקנדי אומר שנתינה של מדינה שחייבת ב-eTA זקוקה לאישור כדי לעבור דרך קנדה בטיסה. הוא לא עושה שום הבחנה בין מי שנכנסת לקנדה ובין מי שרק מחליפה מטוס. ישראל נמצאת ברשימת המדינות שחייבות ב-eTA, בתנאי שאת מחזיקה דרכון ישראלי לאומי.

הניסוח הקנדי מעניין דווקא בגלל מה שהוא כן מחריג. אין צורך ב-eTA למי שמגיעה לקנדה ברכב, באוטובוס, ברכבת או באונייה, כולל אונייה של קרוז. כלומר הדרישה אינה תלויה בכך שאת נכנסת לקנדה, היא תלויה בכך שהגעת באוויר. למי שמתכננת מסלול משולב, זה בדיוק ההבדל שכדאי לשים עליו את האצבע.

ועוד נקודה ישראלית שלא כולן יודעות. האתר הקנדי מבדיל במפורש בין דרכון ישראלי לאומי ובין תעודת מעבר ישראלית, אותו מסמך שמונפק במקום דרכון לאומי. מי שמחזיקה דרכון לאומי נמצאת במסלול ה-eTA. מי שמחזיקה תעודת מעבר נמצאת במסלול הוויזה, וזה תהליך אחר לגמרי, ארוך יותר ויקר יותר. אם זה המצב שלך, אל תתכנני קונקשן בקנדה בלי לברר קודם.

מה זה Transit Without Visa ולמה זה לא רלוונטי לדרכון ישראלי?

זה מסלול קנדי שמאפשר מעבר בלי ויזה, והוא פתוח לרשימת דרכונים מוגדרת שישראל אינה בה. האתר הרשמי מונה את סין, אינדונזיה, הפיליפינים, תאילנד וטייוואן, בכפוף לתנאים, ובנפרד קובע שאזרחיות ארצות הברית ובעלות תושבות קבע אמריקאית יכולות לעבור דרך קנדה בלי ויזה.

אז למה בכלל להזכיר את זה. כי השם הזה צף בחיפושים, וכי יש אתרים שמוכרים אישורי מעבר קנדיים כאילו היו מסלול נפרד ויקר. לדעתנו זה הדבר היחיד שצריך לזכור מהפסקה הזאת. המסלול של דרכון ישראלי לאומי בקנדה הוא eTA בשבעה דולר קנדי. כל מי שמציעה לך משהו אחר בשם הזה מוכרת לך אוויר.

יש לי גרין קארד אמריקאי. צריך eTA לקנדה?

לא. בעלות תושבות קבע בארצות הברית אינן זקוקות ל-eTA. בטיסה את צריכה דרכון בתוקף של מדינת האזרחות שלך יחד עם כרטיס תושבות הקבע, כלומר הגרין קארד עצמו או הוכחת מעמד תקפה אחרת. בכניסה יבשתית או ימית, לפי האתר הרשמי, די בכרטיס התושבות.

השורה הזאת חשובה בעיקר למי שחיה בין שתי המדינות ולא תמיד זוכרת איזה מסמך עובד איפה. אם הגרין קארד שלך פג תוקף או אבד, אל תניחי שהדרכון הישראלי יסגור את הפער בדלפק. במצב כזה המסלול שלך הוא eTA כמו כל נוסעת ישראלית אחרת, ואת זה עדיף לסדר מהבית.

האם צריך ETA לבריטניה אם אני רק מחליפה מטוס בהיתרו?

תלוי בדבר אחד בלבד: האם את עוברת ביקורת גבולות. gov.uk כותב ששני המצבים האלה שונים זה מזה. בעמוד ההגשה כתוב שצריך ETA אם את עוברת ביקורת גבולות בשדה תעופה בריטי לפני המשך הנסיעה. בעמוד הפטורים כתוב שלא צריך ETA אם את עוברת דרך שדה תעופה בריטי בלי לעבור ביקורת גבולות, כלומר airside. שם גם כתוב לבדוק עם חברת התעופה אם את לא בטוחה.

שימי לב מה לא מופיע בשני המשפטים האלה. לא מופיע מספר שעות, לא מופיע הבדל בין טרמינלים ולא מופיע תנאי על יעד הטיסה הממשיכה. זה כן או לא, והוא נקבע לפי קו פיזי אחד בתוך בניין. השאלה אם חצית אותו היא לא שאלה של כוונה, היא שאלה של מסלול.

מהשורות האלה יוצא דבר אחד: ההבדל בין אפס פאונד ובין עשרים פאונד אינו תלוי בך אלא במסלול שהזמנת. נוסעת אחת שעוברת בהיתרו לא תצטרך כלום, ונוסעת שנייה שעוברת באותו שדה באותו יום תצטרך אישור, והן אפילו לא ידעו זו על זו. זה לא הגיוני ברמת תחושת הבטן, וזה כן הגיוני ברמת החוק.

איך אני יודעת אם הקונקשן שלי בלונדון הוא airside או לא?

את שואלת את חברת התעופה, וזה לא התחמקות אלא בדיוק מה ש-gov.uk עצמו מורה לעשות. עמוד הפטורים הרשמי מצרף להגדרת ה-airside את ההנחיה לבדוק עם חברת התעופה אם את לא בטוחה. אנחנו לא יכולות לדעת עבור כרטיס ספציפי שלך, ואף אתר אחר לא יכול.

יש בכל זאת סימנים שמצמצמים את הספק, ושווה לעבור עליהם לפני שאת מרימה טלפון. הם לא מחליפים את התשובה של חברת התעופה, הם רק אומרים לך כמה סיכוי יש שהתשובה תהיה חיובית.

1. 01בדקי אם שתי הטיסות נמצאות באותה הזמנה, תחת מספר כרטיס אחד. שתי הזמנות נפרדות הן בדרך כלל יציאה וכניסה מחדש.
2. 02בדקי אם המזוודה מסומנת עד היעד הסופי. איסוף מזוודה בדרך הוא כמעט תמיד מעבר דרך ביקורת.
3. 03בדקי אם יש החלפת טרמינל, ואם כן, שאלי במפורש אם ההחלפה מתבצעת בתוך האזור הסטרילי.
4. 04שאלי את חברת התעופה בכתב, בצ'אט או במייל, ושמרי את התשובה. בעל פה בטלפון אינו מסמך.
5. 05אם את מגיעה מישראל וממשיכה למדינה שאינה בריטניה, צייני את זה בשאלה. זה המקרה שעליו חל הפטור.

ומה אם התשובה לא מגיעה בזמן, או מגיעה מעורפלת. אז תקני את ה-ETA. עשרים פאונד הם הביטוח הזול ביותר שאפשר לקנות על ספק כזה. האישור תקף שנתיים מיום האישור או עד שהדרכון פג, והוא מאפשר כמה נסיעות ולא רק אחת. אם בשנתיים הקרובות תעופי ללונדון או דרכה אפילו פעם אחת, הוא כבר שילם על עצמו.

ומה עם DATV, ויזת המעבר האווירי הבריטית?

דרכון ישראלי לאומי אינו זקוק ל-DATV. רשימת הנתינים שחייבים בוויזת מעבר בריטית מופיעה בנספח 1 לצו ויזות המעבר משנת 2014, וישראל אינה מופיעה בה. לכן כל הדיון על ויזת מעבר אווירי, על טפסים ועל אגרות נוספות אינו נוגע לך.

כאן גם המקום לתקן בלבול נפוץ. יש הסבר שמסתובב ברשת שלפיו אישור נסיעה אמריקאי בתוקף פותר את הצורך בוויזת מעבר בריטית. ההקלות מהסוג הזה אכן קיימות במסלולי המעבר הבריטיים, אבל הן נוגעות לנתינות שחייבות בוויזה מראש, וישראל אינה אחת מהן. עבור דרכון ישראלי זה מידע נכון לאנשים אחרים.

אם בכל זאת את מחפשת את הסדר הנכון, gov.uk מציג שלושה מסלולים נפרדים. ויזת מעבר אווירי, למי שמחליפה טיסות ולא עוברת ביקורת גבולות. ויזת מבקרת במעבר, למי שעוברת ביקורת ויוצאת מבריטניה בתוך 48 שעות. ו-ETA, שמייתר את הצורך בוויזת מעבר. עבורך רלוונטי רק השלישי, ורק כשאת עוברת ביקורת.

ומה עם קונקשן באירופה, צריך משהו?

לדרכון ישראלי לאומי לא נדרש אישור מראש לטרנזיט באירופה. ישראל אינה מופיעה ברשימה המשותפת של הקודקס האירופי לוויזות, זו שמחייבת ויזת מעבר אווירי במסדרונות הטרנזיט הבינלאומיים של שדות התעופה האירופיים. הרשימה הזאת מונה תריסר מדינות, וישראל אינה אחת מהן. נקודה אחת לדיוק: מדינה אירופית רשאית להוסיף לרשימה הזאת נתינויות משלה לשטח שלה בלבד, ולכן אם את מחזיקה גם דרכון שאינו ישראלי, שווה לבדוק לפי הדרכון שאיתו את טסה בפועל.

הסיפור האמיתי באירופה הוא לא אישור, הוא ביומטריה. מערכת הכניסה והיציאה האירופית, EES, פעילה במלואה מאז 10 באפריל 2026. היא התחילה לעבוד ב-12 באוקטובר 2025, בפריסה הדרגתית שהסתיימה ב-9 באפריל 2026. היא רושמת את השם ואת נתוני מסמך הנסיעה, טביעות אצבע וצילום פנים, יחד עם מועד ומקום הכניסה והיציאה.

ולשאלה שאת באמת שואלת, האם טרנזיט בפרנקפורט נרשם ב-EES, יש לנו תשובה חלקית ואנחנו אומרות את זה בפירוש. רשימת הפטורים שהנציבות האירופית פרסמה אינה מזכירה טרנזיט בכלל. ההיגיון של המערכת הוא רישום של חציית גבול חיצוני, וכל עוד את באזור הטרנזיט ולא עוברת בדלפק ההגירה לא חצית גבול. מה שאנחנו לא ראינו בשום עמוד רשמי הוא אמירה מפורשת על טרנזיט, ולכן לא נמציא לך אותה.

אז ההנחה המעשית שלנו פשוטה: אם את עוברת בדלפק, הניחי שאת נרשמת. אם זה הרישום הראשון שלך במערכת, הוא ייקח יותר זמן מהחתמת דרכון, ולכן קונקשן קצר במיוחד במעבר שנגן ראשון הוא לא רעיון טוב. זו הנחה ולא הבטחה, והיא שמרנית בכוונה.

כמה שעות קונקשן צריך כדי שזה יעבוד?

שאלת האישור לא תלויה בשעות בכלל, וזו ההפרדה החשובה כאן. ESTA נדרש גם לשעתיים וגם לשמונה שעות, ו-eTA קנדי נדרש גם לקונקשן של חצי שעה. מה שכן תלוי בשעות הוא האם תספיקי. על זה אין לנו מספר שנוכל לכתוב לך באחריות, כי כל חברת תעופה מגדירה זמן מעבר מינימלי משלה לכל שדה ולכל צירוף טיסות.

מה שאנחנו כן יכולות לעשות זה לפרק עבורך את מה שאוכל את הזמן. הטבלה הבאה היא רשימת השלבים, לא רשימת דקות. ובדיוק בגלל זה היא שימושית: ככל שיש בה יותר שורות, כך קונקשן שנראה בסדר על הנייר הופך למתוח במציאות.

אם את לוקחת מכאן כלל אחד לתכנון, קחי את זה: קונקשן אמריקאי הוא תמיד הקונקשן הארוך ביותר מבחינת שלבים, גם כשהוא נראה הקצר ביותר מבחינת שעות. זו דעה, היא מבוססת על מספר השלבים ולא על תחושה, והיא לא ניטרלית.

שלוש מדינות, טבלה אחת

זאת התמונה כולה בשורות. היא נכונה ל-13 באוקטובר 2026, והיא תשתנה, כי אגרות עולות ונהלים זזים. את התאריך השארנו בתוך הטבלה בכוונה, כדי שתוכלי לדעת מתי בדקנו.

השאלות שעולות ברגע האחרון

הזמנתי כבר כרטיס עם קונקשן בארצות הברית ואין לי ESTA. מה עושים עכשיו

מגישות היום, לא מחר. ההגשה מול הפורטל הרשמי של ה-CBP היא מקוונת, והאגרה היא 40.62 דולר מ-16 באוקטובר 2026, ועד 15 באוקטובר 40.27 דולר. רוב התשובות חוזרות מהר, אבל יש בקשות שעוברות בדיקה נוספת, ואת לא יכולה לדעת מראש אם את אחת מהן. אין שום יתרון בלחכות, ואין שום הנחה למי שממתינה.

אפשר להגיש ESTA בשדה התעופה אם שכחתי

אל תתכנני על זה. הבדיקה מתבצעת בשלב הצ'ק אין, מול רשומה שצריכה להיות מאושרת באותו רגע, וההחלטה אינה מובטחת בתוך דקות. גם אם במקרה שלך זה יסתיים טוב, את תעמדי בדלפק עם מזוודה ביד ותמלאי טופס רשמי בלחץ. זה בדיוק המצב שבו נעשות טעויות שאחר כך אי אפשר לתקן.

הילדים שלי צריכים אישור משלהם לטרנזיט

כן, כל אחת ואחד בנפרד, בלי קשר לגיל. תינוקת שיושבת עליך בטיסה ואין לה מושב משלה זקוקה לאישור משלה ולאגרה משלה. זה נכון ל-ESTA האמריקאי, ל-eTA הקנדי ול-ETA הבריטי. למשפחה של חמישה זה אומר חמש בקשות וחמישה תשלומים, וזה שווה לדעת לפני שמחשבים כמה הכרטיס הזול באמת עלה.

הדרכון שלי מתחלף בחודש הבא. להגיש עכשיו או אחר כך

אחר כך, ואין כאן ויכוח. שלושת האישורים נקשרים למספר הדרכון, וה-CBP כותב במפורש שמי שמקבלת דרכון חדש חייבת להגיש בקשה חדשה. כלומר הגשה עכשיו היא תשלום שאת תשלמי פעמיים. חדשי קודם, קחי את הדרכון החדש ביד, ורק אז פתחי את הטופס.

מה קורה אם יש לי ESTA אבל חברת התעופה לא מוצאת אותו

בדרך כלל זה מספר דרכון שהוקלד לא נכון בהגשה. אין מסמך שאת יכולה להציג כדי לפתור את זה, כי אין מסמך בכלל, יש רשומה במאגר אמריקאי. לכן בדקי את מספר הדרכון שבמייל האישור מול מספר הדרכון שבידך עוד מהבית, ספרה אחרי ספרה. אחרי שהמזוודה כבר אצל הדלפק אין שם מי שיכול לערוך את הרשומה.

שורה תחתונה

• ארצות הברית: הגישי ESTA לכל קונקשן, גם לשעתיים, גם בלי לצאת מהטרמינל. בשדה הכתובת כתבי In Transit ואת היעד הסופי.
• אם ביקרת באחת המדינות שברשימת אי הכשירות, או אם יש לך אזרחות נוספת מהרשימה, בדקי את זה לפני שאת מזמינה כרטיס עם עצירה אמריקאית.
• קנדה: הגישי eTA לכל הגעה אווירית, בשבעה דולר קנדי, גם אם את רק מחליפה מטוס. בכניסה יבשתית או ימית לא צריך.
• בריטניה: אם את נשארת airside ולא עוברת ביקורת גבולות, לא צריך כלום. אם את עוברת ביקורת, צריך ETA בעשרים פאונד.
• את השאלה אם הקונקשן שלך בבריטניה הוא airside תשאלי את חברת התעופה בכתב, כי gov.uk עצמו מפנה אליה.
• אירופה: אין אישור מראש לדרכון ישראלי, ETIAS אינו פעיל ואין לו מועד, ו-EES פעיל מאז 10 באפריל 2026. הניחי שרישום ביומטרי ראשון לוקח זמן.
• הגישי ביום שבו הזמנת את הטיסה. יום עיכוב עולה אפס שקלים, והגשה מוקדמת היא הביטוח היחיד שקיים כאן.

ודבר אחרון, כי הוא נכון וכי כמעט אף אחד בתחום הזה לא אומר אותו בקול. אם את מסתדרת עם טפסים באנגלית ויש לך רבע שעה של שקט, תגישי לבד, בכל שלושת המסלולים. הפורטלים הרשמיים אינם מסובכים, האגרה היא אותה אגרה, ואנחנו לא נעלבות. התיווך שבאמת שווה כסף הוא מצב מורכב, סירוב קודם או הצהרה שצריך להסביר, ולא טופס של רבע שעה.