כמה זמן אפשר להישאר בתאילנד בלי ויזה, והתשובה השתנתה

אם שאלת את עצמך כמה זמן את יכולה להישאר בתאילנד בלי ויזה, ומישהי ענתה לך 60 יום, היא לא שיקרה. היא פשוט ענתה לך לפי השנה שעברה. ב-15 בספטמבר 2026 נכנס לתוקף תיקון שמחזיר את הפטור מוויזה לתיירות ל-30 יום, ודרכון ישראלי נמצא בדיוק ברשימה הזאת. כל פוסט, כל סרטון וכל מדריך שנכתב לפני התאריך הזה ומבטיח לך חודשיים, הוא מידע נכון שפג תוקפו. וזה לא ניואנס בירוקרטי, זה חצי טיול. מי שתכננה חודשיים בין האיים בדרום, התחילה בקופנגן והמשיכה לצ'יאנג מאי, בנתה את המסלול שלה על מספר שכבר לא קיים. ומי שתגלה את זה בדלפק ההגירה בסוברנבומי, אחרי אחת עשרה שעות טיסה, תגלה את זה בצורה הגרועה ביותר: עם חותמת שאומרת תאריך אחד, וכרטיס טיסה חזור שאומר תאריך אחר.

כמה זמן אפשר להישאר בתאילנד בלי ויזה ב-2026

עד 30 יום. זה המספר, והוא בתוקף לכל כניסה לתיירות מ-15 בספטמבר 2026. הפטור הזה אוטומטי, הוא לא דורש שום בקשה מראש, אין אגרה ואין טופס קונסולרי, והוא ניתן לך על ידי קצין ההגירה בדלפק בצורת חותמת בדרכון. חשוב לשים לב לניסוח המדויק, כי הוא לא פורמלי לשם הפורמליות. כתוב "עד" 30 יום, ולא "30 יום". הפטור מוויזה הוא לא זכות קנויה, הוא מסלול כניסה, והסמכות להחליט כמה ימים לתת לך, ובכלל אם להכניס אותך, נמצאת אצל הקצין שמולך. בפועל, ברוב המוחלט של המקרים בכניסה אווירית לתיירת עם כרטיס חזור והזמנת מלון, מקבלים את המקסימום. אבל "בפועל ברוב המקרים" זה לא אותו דבר כמו מובטח, וכדאי לדעת את ההבדל לפני שבונים עליו מסלול. התיקון עצמו פורסם בגזט הרשמי של תאילנד ב-31 באוגוסט 2026 ונכנס לתוקף שבועיים אחר כך, ושגרירות תאילנד בתל אביב פרסמה הודעה משלה בתחילת ספטמבר. כלומר ההודעה לא הייתה חשאית ולא פתאומית, היא פשוט לא הגיעה לרוב המטיילים הישראלים, כי אף אחד לא עוקב אחרי הגזט התאילנדי לפני שהוא מזמין טיסה.

מה בדיוק השתנה ב-15 בספטמבר 2026

שני דברים, ורק אחד מהם קיבל כיסוי בעברית. הראשון הוא קיצור הפטור מ-60 ל-30 יום. השני, שכמעט לא דובר עליו אצלנו, הוא הגבלה חדשה על מספר הכניסות היבשתיות בפטור מוויזה: לא יותר משתי כניסות דרך מעבר גבול יבשתי בשנה קלנדרית, וההגבלה הזאת לא חלה על כניסות בטיסה. הנימוק הרשמי שתאילנד נתנה, כפי שדווח, הוא מניעת שימוש לרעה בפטור: עבודה בלתי חוקית, שהייה ממושכת במסווה של תיירות, ופעילות עבריינית של זרים. תאילנד גם הדגישה שהצעד אינו מכוון נגד אזרחי מדינה מסוימת. זה מדויק ואפשר לראות את זה ברשימה עצמה: היא כוללת כשישים מדינות וטריטוריות, בהן ארצות הברית, בריטניה, קנדה, אוסטרליה ומדינות האיחוד האירופי. ישראל לא בודדה ולא סומנה, היא פשוט בקבוצה הגדולה.

נכנסתי לתאילנד לפני 15 בספטמבר, מה קורה לי

התקופה שקיבלת בכניסה נשארת שלך. מי שנכנסה עד 14 בספטמבר 2026 וקיבלה חותמת של 60 יום, ממשיכה להחזיק 60 יום, והחותמת לא מתקצרת רטרואקטיבית באמצע הטיול. זה עובד ככה כי הפטור ניתן ברגע הכניסה, לא לפי התאריך שבו את מסתכלת על הדרכון. הכלל פשוט: מה שכתוב בחותמת גובר על מה שכתוב באינטרנט. אם יצאת מתאילנד ונכנסת שוב אחרי 15 בספטמבר, הכניסה החדשה כבר נספרת לפי הכללים החדשים, גם אם הכניסה הקודמת שלך באותו טיול הייתה 60 יום.

איך סופרים את 30 הימים, ומאיזה יום מתחילים

אל תספרי בעצמך. תקראי את התאריך שהקצין רשם בחותמת, כי שם מופיע התאריך המדויק שעד אליו את מורשית להישאר, וזאת היחידה שקובעת. אני אומרת את זה כי כאן נופלים הכי הרבה אנשים, ומסיבה טיפשית. יש ויכוח נצחי אם יום הנחיתה נספר כיום הראשון או לא, ואם חצות נחשבת. במקום להתווכח עם עצמך על חשבון יומיים, פתחי את הדרכון בשדה, צלמי את החותמת בטלפון, וכתבי את התאריך הזה בתזכורת ביומן עם התראה שלושה ימים לפני. זה לוקח ארבעים שניות ומייתר את כל החישוב. גם אם הקצין טעה והקליד תאריך לא נכון, זה התאריך שלפיו תישפטי ביציאה, ואת רוצה לדעת עליו בשדה ולא יום לפני הטיסה.

מה זה TDAC וצריך אותו גם אם אני פטורה מוויזה

כן, צריך, ואין קשר בין השניים. TDAC הוא כרטיס הכניסה הדיגיטלי של תאילנד, חובה על כל נוסע זר בכניסה באוויר, ביבשה ובים מאז 1 במאי 2025, וההגשה בפורטל הרשמי היא ללא אגרה. הבלבול כאן הוא תמיד אותו בלבול: אנשים חושבים שפטור מוויזה פוטר אותם מהכול. זה לא. הפטור מוויזה אומר שאין לך בקשה קונסולרית להגיש. ה-TDAC הוא לא ויזה ולא אישור כניסה מראש, הוא הצהרה. פעם חילקו אותה במטוס כטופס נייר קטן שמילאת על הברך, היום ממלאים אותה אונליין ומקבלים קוד QR. אין מישהו שבוחן אותך מאחורי הקלעים ואין החלטה שמתעכבת ימים. שלחת, הפרטים תקינים, ה-QR נוצר.

1. 01היכנסי לפורטל הרשמי בכתובת tdac.immigration.go.th. רק לשם. כל אתר אחר שמבקש ממך תשלום על הטופס הזה הוא מתווך במקרה הטוב.
2. 02הגישי רק בתוך שלושה ימים לפני ההגעה, כולל יום ההגעה עצמו. המערכת פשוט לא תקבל תאריך מוקדם יותר, אז אין טעם לנסות לסגור את זה שבועיים מראש.
3. 03מלאי את פרטי הדרכון בדיוק כפי שהם מופיעים בדרכון, באנגלית, כולל מספר הדרכון ותאריך התפוגה.
4. 04מלאי את פרטי הטיסה ונקודת הכניסה, ואת הכתובת שבה את ישנה בלילה הראשון. צריך כתובת אמיתית של מקום, לא "מלון בבנגקוק".
5. 05עני על השאלות לגבי מדינות שבהן היית בתקופה שקדמה לנסיעה ועל מצב בריאותי. אלה שאלות הצהרה, עני עליהן נכון.
6. 06שמרי את קוד ה-QR גם כצילום מסך וגם כהדפסה. קליטה בשדה היא לא משהו שבונים עליו תוכנית.
7. 07הגישי טופס נפרד לכל נוסע, כולל ילדים ותינוקות. אין טופס משפחתי אחד, וזאת טעות נפוצה.
8. 08נכנסת ויצאת ואת חוזרת שוב לתאילנד באותו טיול, למשל קפיצה ללאוס. הטופס הוא לכניסה אחת, אז תגישי אותו מחדש לפני כל כניסה.

אפשר להאריך את 30 הימים, וכמה זה עולה

אפשר, בדרך כלל פעם אחת, ל-30 ימים נוספים, והאגרה היא 1,900 באט. את מגישה את זה במשרד הגירה בתוך תאילנד על טופס TM.7, בהגעה פיזית, ולא דרך מערכת ההארכות המקוונת. כלומר בפועל, הגבול העליון של טיול בלי ויזה הוא בסביבות 60 יום: שלושים בכניסה ועוד שלושים בהארכה. זה חצי ממה שהיה אפשרי לפני ספטמבר, וזה בדיוק הסעיף שהופך את הכתבה הזאת לרלוונטית למי שמתכננת תרמילאות ארוכה. וכן, ההארכה היא שיקול דעת ולא זכות. בפועל זה הליך שגרתי ומאושר כמעט תמיד לתיירים, אבל שווה להגיע כמה ימים לפני תום התוקף ולא ביום האחרון, גם בגלל תורים וגם כי לא נעים לנהל מגעים עם פקיד הגירה כשאת כבר באוברסטיי.

• טופס TM.7 מלא. אפשר לקבל אותו במשרד, ואפשר להוריד ולמלא מראש כדי לקצר את הביקור.
• הדרכון עצמו, וצילום של עמוד הפרטים ושל חותמת הכניסה.
• תמונת פספורט עדכנית. שווה להגיע עם אחת בתיק, כי לא בכל משרד יש צילום במקום.
• אגרה של 1,900 באט. במזומן. אל תניחי שיש מכשיר אשראי.
• כתובת המקום שבו את מתגוררת, ובמשרדים מסוימים יבקשו גם אסמכתא שהמלון או המשכיר דיווחו עליך בטופס TM30.

ואם אני יודעת מראש שאני רוצה יותר מ-30 יום

אז אל תסתמכי על הפטור, תגישי ויזת תיירות לפני הנסיעה. ההגשה היא בפורטל המקוון הרשמי של משרד החוץ התאילנדי בכתובת thaievisa.go.th, האגרה לוויזת תיירות בכניסה אחת היא בסביבות 1,000 באט, ואפשר להגיש עד 90 יום לפני תאריך ההגעה המתוכנן. זאת הדעה שלנו בלי לעטוף אותה: אם את מתכננת בתאילנד יותר מחודש, ויזת תיירות מראש היא השקעה של כמה עשרות שקלים ושל שבוע סבלנות, והיא קונה לך שקט נפשי שהפטור לא יכול לקנות. היא מגיעה אליך כ-PDF לפני שאת ממלאת מזוודה, היא לא תלויה במצב הרוח של הקצין בדלפק, והיא חוסכת לך ביקור במשרד ההגירה באמצע הטיול. מי שנשארת שבועיים, לעומת זאת, לא צריכה שום דבר מזה והפטור מושלם בשבילה.

כמה כסף צריך להראות בכניסה לתאילנד

הדרישה הרשמית היא 10,000 באט לאדם, או 20,000 באט למשפחה, במזומן או בשווה ערך במטבע חוץ. בפועל, לא כל נוסעת נשאלת על זה, ורוב הישראלים עוברים את הדלפק בלי שאיש פתח את הארנק שלהם. אבל "בדרך כלל לא בודקים" זה לא אותו דבר כמו "לא דורשים". זאת דרישה קיימת שאפשר לאכוף אותה, והיא נאכפת לפי שיקול דעת. בכניסה אווירית של תיירת עם הזמנת מלון וכרטיס חזור זה כמעט לא קורה. בכניסה יבשתית, או אצל מי שנראית למטיילת ארוכת טווח שעושה סיבוב נוסף, הסיכוי עולה. פתרון בגודל של דקה: תחזיקי כמה שטרות מזומן נגישים, לא בתחתית התיק, ולא תגיעי למצב שבו את מסבירה לקצין שיש לך אפליקציה בנקאית.

צריך כרטיס טיסה חזור או המשך

כן. הוכחה ליציאה מתאילנד היא אחד המסמכים שרשות ההגירה מונה כנדרשים בכניסה, והיא יכולה להיות כרטיס טיסה, רכבת, אוטובוס או מעבורת. התאריך שעליה צריך להיות בתוך התקופה שמותר לך להישאר. ושימי לב מי בודק את זה בפועל, כי זאת נקודה שאנשים מפספסים: לא תמיד ההגירה התאילנדית. לפעמים זה דווקא דלפק הצ'ק אין בנתב"ג, כי חברת התעופה היא זאת שתשלם על החזרתך אם לא יכניסו אותך. כלומר אפשר להיתקע עוד לפני שעלית למטוס, בתל אביב, עם מזוודה שקולה. אם המסלול שלך הוא כניסה לבנגקוק ויציאה יבשתית לקמבודיה, שווה שתהיה לך אסמכתא מודפסת ליציאה הזאת ולא רק תוכנית בראש.

יוצאים ללאוס וחוזרים, ה"בורדר ראן" עוד עובד

פחות מבעבר, וזה השינוי השני שנכנס ב-15 בספטמבר 2026. כניסה בפטור מוויזה דרך מעבר גבול יבשתי מוגבלת מעתה לשתי פעמים בשנה קלנדרית, והספירה מתאפסת ב-1 בינואר ולא בשנה מתגלגלת. מי שבנתה חיים שלמים על יציאה לנונג קאי וחזרה כדי לאפס את השעון, איבדה את השיטה. הכלל חל על כניסות יבשתיות ולא על כניסות בטיסה, הוא נאכף על ידי הקצין במעבר, וכניסה יבשתית שלישית בפטור באותה שנה תסורב. אנחנו אומרות את זה בלי עדינות מיוחדת: גם לפני השינוי הזה, מי שגרה בתאילנד בפועל והחזיקה את עצמה בחיים בחותמות תיירות עשתה שימוש בפטור שלא לייעודו, והפטור הזה ניתן במפורש לתיירות. אם את עובדת מתאילנד או נמצאת שם רוב השנה, הפתרון הוא מסלול ויזה שתוכנן לזה, לא גבול.

מה קורה אם נשארתי יותר ממה שמותר

משלמים קנס של 500 באט על כל יום חריגה, עד תקרה של 20,000 באט. את משלמת את זה בשדה התעופה ביציאה, וחריגות ארוכות חורגות מעולם הקנסות ונכנסות לעולם של גירוש ואיסור כניסה עתידי. הניסוח הרשמי של שגרירות תאילנד הוא שהחיוב המינימלי הוא 500 באט ליום ושהוא מגיע לתקרה של 20,000 באט בחריגות של 40 יום ואורך יותר, וששהייה של מעל 90 יום היא עבירה חמורה שתוצאתה גירוש ואיסור כניסה שאורכו תלוי במשך החריגה. מה שחשוב להבין מזה הוא לא הטבלה אלא העיקרון: יום אחד של חריגה הוא תקלה ועלות של 500 באט, וחודש של חריגה הוא תיק. אל תתני לזה להגיע לשם בגלל דחיינות.

ילדים ותינוקות צריכים את אותם דברים

כן, וזאת הטעות שתופסת משפחות בדיוק בדלפק. כל נוסע זר חייב כרטיס כניסה דיגיטלי משל עצמו, כולל ילדים ותינוקות, ואין טופס משפחתי אחד שמכסה את כולם. הפטור מוויזה עצמו עובד לילדים בדיוק כמו למבוגרים, כלומר 30 יום לכל אחד לפי הדרכון שלו. מה שכן, לתינוק דרוש דרכון משלו ולא רישום בדרכון ההורה, וזה כבר שנים ככה. ואם את טסה עם ילד בלי ההורה השני, שווה שיהיה בתיק מסמך הסכמה או אסמכתא על מצב הורי, לא בגלל תאילנד דווקא אלא בגלל חברות התעופה ובגלל ביקורת הגבולות בנתב"ג.

כמה זמן צריך שיהיה תוקף בדרכון

שישה חודשים לפחות מיום הכניסה לתאילנד. זאת דרישה שאינה ייחודית לתאילנד, והיא נבדקת גם בדלפק הצ'ק אין בנתב"ג ולא רק בצד השני. תעשי את החישוב הזה עכשיו, לא בשבוע הנסיעה. דרכון ישראלי שמתחדש לוקח זמן, ובעונות עומס הוא לוקח יותר זמן ממה שאת מניחה. ואם יש לך דרכון עם תוקף של חמישה חודשים וחצי ביום הטיסה, זה לא "כמעט בסדר", זה לא בסדר. חוץ מזה שווה שיהיו בדרכון שני עמודים ריקים לחותמות, כי חותמת כניסה ויציאה תופסות מקום ובדרכון מלא זה נהפך לבעיה.

ומה עם אזהרת המסע לישראלים בתאילנד

קיימת אזהרת מסע של המטה לביטחון לאומי לתאילנד, והיא עודכנה יותר מפעם אחת בשנים האחרונות. אנחנו לא נצטט כאן דרגה מספרית, כי הדרגות משתנות והמקום היחיד שבו כדאי לבדוק את הדרגה התקפה ביום שבו את טסה הוא הפרסום הרשמי ב-gov.il. מה שכן אפשר לומר בלי לנחש הוא אופי ההמלצות שחזרו בפרסומים האלה: להימנע מהתקהלויות ומאירועים גדולים שמזוהים עם ישראל, להנמיך סמלים ישראליים או יהודיים, לא לפרסם ברשתות מראש איפה את נמצאת ולאן את ממשיכה, ולהימנע מלנהל שיחות או לפרסם תכנים על שירות צבאי. זה לא קשור לוויזה ולא לכרטיס הכניסה, וזה בכל זאת חלק מתכנון הטיול. בדיקה אחת באתר הרשמי לפני היציאה, ועוד אחת אם את נמצאת שם תקופה ארוכה.

מה היינו עושות במקומך, ובסדר הזה

1. 01עוד לפני שאת סוגרת טיסות, תחליטי כמה ימים את באמת רוצה להיות שם. אם זה יותר מ-30, את בשיחה אחרת לגמרי.
2. 02בדקי תוקף דרכון. שישה חודשים מיום הכניסה, ושני עמודים ריקים. אם זה גבולי, חדשי עכשיו.
3. 03תאמי את תאריך הכרטיס החזור לתקופה שמותר לך. כרטיס שחורג מ-30 יום בלי ויזה מראש הוא תקלה מתוכננת.
4. 04יותר מחודש. הגישי ויזת תיירות ב-thaievisa.go.th, עד 90 יום לפני ההגעה, ותגמרי עם זה בשקט מהבית.
5. 05עד חודש. אל תגישי כלום ואל תשלמי לאף אחד. הפטור יינתן לך בדלפק.
6. 06שלושה ימים לפני הנחיתה, ולא לפני, הגישי TDAC בפורטל הרשמי. טופס לכל נוסע, כולל תינוקות. שמרי QR מודפס.
7. 07הכיני שתי אסמכתאות מודפסות לתיק היד: הזמנת הלינה לימים הראשונים והכרטיס היוצא. זה מה שנשאלת עליו.
8. 08בשדה, אחרי החותמת, צלמי אותה. כתבי את תאריך הסיום ביומן עם התראה שלושה ימים לפני.
9. 09החלטת להישאר עוד. לכי למשרד ההגירה עם TM.7, תמונה, דרכון ו-1,900 באט במזומן, כמה ימים לפני תום התוקף.